פנקסי החברה קדישא ומשמעותם
מנחם קרן-קרץ
בימים בהם קמו הקהילות היהודיות הראשונות במזרח אירופה, היה המוות אירוע שכיח בהרבה מאשר היום. ילדים רבים נפטרו בשנותיהם הראשונות, אימהות מתו בזמן הלידה וגם הגברים לא האריכו ימים. לכן, מיד לאחר הקמת קהילה יהודית חדשה, היה הטיפול בנפטרים אחד הדברים הראשונים שהיה צורך לעסוק בהם. לכן הפכה החברה קדישא לארגון החברתי היחיד שפעל בכל הקהילות היהודיות. מאותה סיבה, למרות שפנקסים וספרי פרוטוקולים נוהלו הן על ידי הנהגת הקהילה והן על ידי ארגונים נוספים, כמו חברת ש"ס, חברת תומכי תורה, חברת אומרי משניות ויוצא באלה, היה פנקס החברה קדישא החשוב שבפנקסי הקהילה.
על אף שההצטרפות אליה הייתה על בסיס התנדבותי, הפכה החברות בחברה קדישא לכורח חברתי עבור מרבית חברי הקהילה. לפיכך הותרה ההשתתפות בה גם לנשים שלא היו להן בני זוג, והורים רבים רשמו גם את ילדיהם כחברים. כדי להפוך לחבר בעל זכויות בחברה קדישא נדרשו המצטרפים לשלם סכומי כסף, בין באופן חד פעמי ובין בתשלומים חודשיים. במקרים אחרים התבקשו החברים גם לעסוק בפועל ב"עבודת המלאכים" כלומר, בטיפול בגופתו של הנפטר, בסיוע לתהליך הקבורה או באמירת תהילים או פרקי משניות בזמן ולאחר ההלוויה. החברה קדישא אמנם טיפלה בקבורתם של כלל תושבי העיירה היהודים, אך החברים בה זכו להיקבר בחלקות המהודרות יותר ותוך תשלום מופחת מאשר שילמו מי שלא היו חברים. בנוסף ערכה החברה סעודות מצווה לזכר חבריה שהלכו לעולמם, בהן נאמרו פרקי משניות לעילוי נשמותיהם והוזכרו פעולותיהם לטובת החברה.
החברה קדישא דאגה לרכישתו ולתחזוקתו של בית הקברות ולהרחבת שטח הקבורה כאשר היה בכך צורך. לעיתים היה על החברה קדישא לעסוק גם בנושאים נוספים כמו טיפול בקבורתם של אורחים מחוץ לעיר או בהעברת הגופה לקבורה במקום מגורי המנוח. כן עסקו הפעילים גם בגיוס כספים לשם טיפול בחולים שנדבקו במגפות, לאירוח פליטים שהגיעו מארצות אחרות או להקמתם של בית חולים או בית אבות. כדי לפצות במקצת על טרחתם הרבה, קיימה החברה קדישה סעודות מפוארות לחבריה וההשתתפות בהם הייתה הזדמנות להציג את מעמדם החברתי של המשתתפים שחלקם גם תרמו כספים במהלך האירוע.
הרישומים בפנקסי החברה קדישא מתחלקים לשני סוגים: הסוג הראשון הוא רישומי הפרוטוקול שתיארו את הדיונים הקשורים להתנהלותה של החברה עצמה. בה נרשמו למשל המצטרפים לחברה והתנאים להצטרפותם, החלטות שהתקבלות בישיבות ההנהלה, או תוצאות הבחירות לתפקידים השונים. הסוג השני הוא רישום החלטות ההנהלה בעניינם של נפטרים ספציפיים. לאחר הפטירה היו מגיעים נציגי המשפחה למשרדי החברה ובנוכחות חברי ההנהלה נקבע גובה התשלום שייגבה כ"דמי הקרקע" וכן מיקומו של הקבר. ככל שהקבר היה קרוב יותר למקום קבורתם של רבני הקהילה (ה"אוהל"), כך נחשב ליוקרתי (ואף יקר) יותר.
קישור לספר הנמצא באונברסיטת ניו יורק
מתייחס לשנים
קישור לספר חברא קדישא הנמצא בספריה הלאומית
מתייחס לשנים תשנ"ה- תרפ"ה
יש לרשום סיגט התיבת החיפוש ולהקליק על הספר
|
|
