שימש קודם כרב בראדוויל שבגאליציה ולאחר גירוש היהודים משם הגיע לסיגט והתקבל כרב ואב"דץ בנו הוא הרב משה גיצעס ראש הקהילה וחותנו הוא הרב גרשון כ"ץ ראפאפורט. התפרסם במאבקיו הקשים בתלמידי משה מנדלסון ובשרידי השבתאים, קברו נמצא בבית הקברות הישן.
הרב חיים מאיר הכהן טרויב שימש כמ"מ הרב אב"ד משנת תקנ"ד (1794) ועד תר"ב (1842)
בתקופה זו לא היה רב רשמי בסיגט אך כממלא מקום הרב כיהן בעיר הרב חיים מאיר הכהן טרויב חתנו של רבי מרדכי שטערן מסעלישט מי שהיה ראש הקהל של כל מחוז מארמוראש.
בן הרב רבי יוסף מקאליש אחיו של בעל קצות החושן. בחירתו לוותה במחלוקת כאשר חלק מבני העיר בחרו ברב מנחם מענדל שטערן (להלן) אך לאחר בחירתו חילק את הרבנות בינו כראב"ד ובין הרב שטערן כאב"ד.
בצעירותו לא רצה להתפרנס מהרבנות והתפרנס מבית מזיגה קטן, לאחר נס שאירע לו שנהפכו לו חביות היין המקולקלות ליין משובח מכר את בית המזיגה וחיבר את הספר קונטרס הספקות יחד עם אחיו בעל קצוה"ח. משם התקבל למו"צ ואב"ד של העיר מונקאטש ומשם לסאללאש ואח"כ לראב"ד העיר סיגט.
הרב מנחם מנדל שטרן בעל ה"דרך אמונה"
כיהן ברבנות משנת תקע"ט (1819) ועד שנת תקצ"ד (1834)
נכדו של רבי מרדכי שטערן. נבחר ע"י חלק מבני העיר לכהן בעיר כדלעיל. בתחילה שימש בדיינות יחד עם בעל קונטרס הספקות כאשר הם מחלקים את הרבנות בשלום ובכבוד. לאחר פטירתו של בעל קונה"ס נבחר לשמש כרב העיר ומחוז מארמוראש. היה מסור מאוד לכל בני מחוז מאראמורש ורכב על סוסו מידי יום לכפרים בכדי לחזק את היהודות, הקים תלמודי תורה, בתי כנסת, מקוואות ועירובין בכל קיבוץ יהודי במחוז. סיפורי מופת רבים סיפרו על הנהגתו ברבנות וענוונותו. לעת זקנותו כאשר לא יכל יותר לרכוב על סוסו בכפרים מינה רבנים נוספים שיעזרו לו במשרתו. לפני פטירתו אמר "מראמורש היא גני ואני נטעתיו".
אליעזר ניסן טייטלבוים
כיהן ברבנות משנת תקצ"ד (1834) ועד שנת ת"ר (1840)
בן רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה" מאוהעל. התפרסם כעילוי אדיר עוד בילדותו, כאשר נפטר רבי מנחם מענדיל שטערן שלחו אביו לכהן בעיר סיגט ומכתב לבני העיר בידו הממליץ לקבלו כרב ואב"ד בעיר, עימו הגיע אביו ורבבות חסידים לבושי בגדי חג, ראש העיר כעס על ההמולה שיצרו החסידים והביע זלזול במעמד ולמחרת נמצא מת במיטתו.
מחלוקות רבות ליוו את כהונתו בעיקר מצד חסידי בית ויז'ניץ וקואסוב והוא עזב את העיר לאחר כ6 שנים.
הרב יוסף שטרן
כיהן ברבנות משנת ת"ר (1840) ועד שנת תרי"ח (1858)
חתנו של רבי מנחם מענדל שטערן. גדל בבית הרבי ר' מענדל מקאסוב והיה חברותא של רבי חיים מקאסוב. שימש כדיין בחיי חמיו ובתקופת כהונתו של רבי אליעזר ניסן ט"ב. העיד על עמו כי גמר שו"ע יו"ד ק"מ פעמים ושאר חלקים קי"א פעמים. סבל מאוד ממחלוקות רבות ובין יתר יסוריו אף נאסר בעקבות הלשנה. עוד בחייו קיבלו עליהם חלק מרבני העיר את רבנותו של הרב יקותיאל יהודה טיילטלבוים אך הרב טיטלבוים סירב להתערב במחלוקת. נפטר בקיצור ימים ושנים.
הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב"
כיהן ברבנות משנת תרי"י (1858) ועד שנת תרמ"ג (1883)
בן הרב אליעזר ניסן. היה מפורסם עוד בילדותו כגדול בתורה, בהיותו בן ז' דרש לראשונה ברבים במעמד סבו בעל ה"ישמח משה" ייסד את שושלת רבני ואדמור"י סיגט לדורותיה. היה מגדולי הדור שדבריו נשמעו בכל מדינות הונגריה ורומניה, הקים בעיר את הישיבה החסידית הראשונה ברומניה ומאות תלמידים למדו בה.
בימיו נחלקו הקהילות בהונגריה ורומניה לקהילות האורטודוקסית והניאולוגיות. והעיר סיגט נהפכה למרקחה. למרות התייצבותו של הרב לצד הלשכה האורטודוכסית בבודפשט והאיסור שהטילו על הקהילות הניאולוגיות לא צירף את העיר לזרם האורטודוקסי. בנו רבי יואל טייטלבוים נבחר לכהן כרב העיר סאטמאר והנהיג במשך שנים את חסידות הונגריה.
הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט"
כיהן ברבנות משנת תרמ"ג (1883 ועד לשנת תרס"ג (1904)
טרם פטירת בעל ייטב לב קרא הרב לבני הקהילה וביקש מהם כי ימנו את בנו כרב וממלא מקומו. הוא היה פעיל מאוד בחיים הציבוריים ובימיו נהפכה סיגט למרכז החיים החסידי בהונגריה ורומניה ישיבתו התפרסמה ורבים מרבני ארצות אלו היו תלמידיו. במהלך תקופת כהונתו הוקמה "הקהילה הספרדית" תוך כדי מחלוקות וויכוחים סוערים, ספרים נכתבו על דיני התורה שהתנהלו בינו לבין הקהילה המתבדלת שקיבלה את השם "הקהילה הספרדית"
הרב חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים"
כיהן ברבנות משנת תרס"ג (1904) ועד לשנת תרפ"ו (1926)
מילא את מקום אביו ברבנות ביד רמה, נפטר בקיצור ימים ושנים והוא בן 46 בלבד.
הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים הי"ד
כיהן ברבנות החל משנת תרפ"ו (1926) ועד לשנת תש"ד (1944)
נבחר לכהן כרב העיר בהיותו בן י"ד שנה בלבד, בעת בחירתו מונו יחד עימו עוד שלושה רבנים לעזור לו במשרתו, גדלותו בתורה הוכחה במשך השנים. בעת הכיבוש ההונגרי והנאצי לא היסס הרב ופעל רבות להסתרת יהודים ולהצלתם, עקב כך נאסר מספר פעמים, בדרכו האחרונה הלך בראש מסע הגירוש לבוש בבגדי שבת וספר תורה בידו.
הרב ד"ר שמואל בנימין דנציג הי"ד
כיהן ברבנות החל משנת תרס"ו (1906) ועד לשנת תש"ד (1944)
שימש כרב הקהילה הספרדית שקיבלה את הכרת השלטונות, הרב דרש בשפה הגרמנית וההונגרית והיה נציג הקהילה היהודית במועצת העיר. מקימי הקהילה החרדים עזבו את הקהילה הספרדית וחזרו לקהילה המסורתית והקהילה ריכזה בעיקר את החוגים הציוניים והלאומניים, הוא הקים בית ספר יהודי. למרות המחלוקת הקשה בעיר בשנות השואה פעלו הקהילות במשותף ובתיאום בין שני הרבנים.
הרב משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה"
כיהן ברבנות משנת תש"ו (1946) ועד לשנת תש"ז (1947)
רבי משה טייטלבוים בנו של בעל העצי חיים שימש לפני השואה כרבה של זענטא, לאחר השואה הגיע לעיר ושימש כרב העיר, פעל רבות להקמת החיים היהודים מחדש וסייע רבות לניצולים, הוא נרדף ע"י השלטון הקומוניסטי ונמלט לארה"ב שם הקים מחדש את חסידות סיגעט. עם פטירת דודו רבי יואל ט"ב מסאטמאר ירש את מקומו כאדמו"ר מסאטמאר וניהל את החסידות הגדולה בעולם. עם פטירתו ממשיכים בניו את דרכו באדמורו"ת בית סיגעט סאטמר
הרב יחיאל יהודה אייזיקסון
כיהן ברבנות משנת תש"ז (1947)
חתנו של בעל העצי חיים, לאחר עזיבתו של רבי משה טיטלבוים מילא את מקומו של אחיו כממשיך דרכם של רבני העיר ופעל רבות לביסוס חיי הקהילה והעזרה ההדדית לניצולים, בימיו הוקם מחדש בית הספר, בית חולים יהודי השחיטה הכשרה ועוד. עם גלי העלייה לארץ ישראל ולארה"ב של רוב בני הקהילה עזב אף הוא את העיר לארץ ישראל שם כיהן כרב בית כנסת בשכונת אחוזה שבחיפה ומשם עקר ללוס אנג'לס בארה"ב.