עיתונים יהודיים בסיגט

התור (1874-1876) עורך: אברהם גינצלר (עברית)

 

עיתון שבועי זה, שמרבית גיליונותיו נשתמרו, הינו עיתון מודרני מבחינת היקפו, עריכתו ותכניו. העיתון, הכתוב עברית, נפתח תמיד ב-"מאמר ראשי" שהיה בעצם מאמר המערכת. מדור קבוע נוסף היה "תמורות במדינות" ובו סקירות פוליטיות, תגובות ופרשנות מדינית. מדור קבוע נוסף היה הביא את חידושי הטכנולוגיה. וכך מדווח העיתון על המצאת המזגן: "אך עתה המציא צרפתי אחד לעשות מכונה אשר בכוחה לעלות במעלות 44 בקרה נוראה, וע"פ המצאתו יאבה לעשות מכונה כזאת גדולה מאד אשר בכל מקום אשר תמצא המכונה יתמזג האוויר וינשב רוח צח על יושביו".

 

מאמרים אחרים עסקו ביהודי קוצ'ין, בתאומים סיאמיים ובמצב הכלכלה העולמית. מודעה גדולה פרסמה את סגולותיהם הרפואיות של "מי הסודה" ומודעה אחרת המליצה על השימוש בנוזל לתאורה המחליף את הנפט והוא כמובן תוצרת אמריקה! (ניתן להשיג אצל עזריאל פוקס...). מנהלי החברא קדישא הזמינו את הקהל ל"סעודה אשר כמוה לא תיעשה כי אם אחת לשנים רבות" ואברהם יהודה קליין פנה לסובלים מאפילפסיה לפנות אליו להרפא ומודיע כי ברשותו מכתבי המלצה רבים...

 

למרות הפצתו של העיתון בתקופת כיהונו של ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים הקפדן, ובאופן שלא יחזור על עצמו יותר, פרסם העיתון מידי שבוע סיפור בהמשכים. מחבר הסיפור היה ז'ול וורן שאינו יהודי, ואופי הסיפור היה של מדע בדיוני שעמד בסתירה לתורת ישראל. הספר המתפרסם הינו "מסע אל הירח" (אותה לבנה אותה מקדשים במוצאי יום כיפור במילים "כשם שאיני יכול לגעת בך..." ) מאת ז'ול וורן. 1874 הינה השנה היחידה בה מתפרסם סיפור של סופר שאינו יהודי בעתון עברי בסיגט.

השמש (1878-1879) עורך: הירש לייב גוטליב (עברית)

 

 

עיתונו הראשון של הירש לייב גוטליב הינו עיתון "מודרני" הדומה במידה מפתיעה לעיתונים בני זמננו. גוטליב מייחד חלקים שונים של העיתון לחדשות חוץ (שם מוקדש למשל מאמר לנושא המלחמה באפגניסטן) ופוליטיקה, חדשות פנים (במאמר מצד שמאל על סיום לימודיו של עורך הדין אנשיך ווידער ועל פעולות החברות לעזרה הדדית- החברה לסנדקאות והכנסת כלה.). מדורים נוספים מוקדשים למדע וטכנולוגיה, הומור, פנאי, מכתבים למערכת, דברי תורה ועוד ועוד. עקב התנכלות החוגים החרדיים הועבר העיתון להדפסה לעיר קולומיה ונדפס בשם החרסה

  

 

סיגעטער צייטונג (1891-1895 ) עורך: צבי הירש העללער (אידיש)

 

העיתון, תחת פיקוח תורני, סוקר את החדשות העולמיות. מדור מוקדש למצב היהודים בעולם. מאמר המתפרסם במספר גליונות סוקר את הסכנות הכרוכות בלימוד תורת הקבלה. בעיתון גם מדור פרסומי ובו בין היתר הזמנה לבקר במוזיאון הנודד שיגיע לסיגט ובו מוצגות בובות השעווה של הקיסר והקיסרית וכן של אישים ודמויות היסטוריות נוספות. מודעות אחרות מציעות מאפיות כשרות, מצבות, נקניק שינקען כשר ושירותי שדכנות. מהחדשות העולמיות אנו למדים על תכניות הרכבת בא"י.

  

ציון (1902-1906 ) עורך: הירש לייב גוטליב ( יידיש)

 

עיתונו  של גוטליב התומך ברעיון הציוני כבר מראשית מהווה במה לרעיונותיו וכתביו. מלבד המדורים הרגילים קיים בעיתון גם מדור היתולי הנכתב מידי שבוע על ידי גוטליב. מייקל וחייקל מחליפים ביניהם אמרות שפר (הנשמעות הרבה יותר טוב ביידיש). גוטליב גם מקצה חלק ניכר מהעיתון לעניני ספרות ומפרסם מלבד שיריו שם משוררים נוספים. בפורים מתארח המשורר נפתלי הרץ אימבר המפרסם את "שיר היין לפורים" המסתיים במילים "... מלא הכוס ושתה לחיים, בשנה הבאה בירושלים".

                                                    

מותו של אמיל זולה זוכה למאמר מערכת המתאר אותו בחסיד אומות העולם, ומאמר פובליציסטי תחת הכותרת "עד מתי נבליג" עוסק בהתגברות התופעות של הקלות בקיום המצוות שמרשים לעצמם יהודים שומרי תורה ובעיקר היהודיות...בעניין זה ראוי להזכיר כי בשנת 1903 ישנה מודעה הפונה לנשים בלבד. הגב' ראצע לווינגער מזמינה אותן להסתפר, לנסות פאות חדשות ולצבוע את הישנות. ולכלל האוכלוסייה מציע יחזקאל כהנא- טכנאי שיניים מוסמך את הטיפול הטוב ביותר במחיר הזול ביותר.

אהבת ציון (1908) עורכים: ה. ל. גוטליב  ואליהו בלנק ( יידיש והונגרית)

 

עיתון זה עוסק בעיקר בשאלות הקשורות לעניין הציוני. שני עורכיו ציונים ותיקים ואופיו של העיתון בהתאם. מאמר אחד דן בשאלת המטבע הציוני- השקל. מאמר אחר מביא מעין דיאלוג  בין אב לבנו הדן בשאלה מדוע משיח לא בא ומה תפקיד הציונות בהבאתו. דווחים רבים עוקבים אחר הקמת המוסדות הלאומיים כמו "בצלאל", "אוצר התישבות היהודים" (בנק ההסתדרות הציונית שיהפוך לבנק לאומי) וקרן קיימת לישראל. מאמרים נוספים עוסקים בתנועה הציונית בארצות שונות.

 

יידישע פאלקסצייטונג (1913) עורך: ה.ל. גוטליב (יידיש)       

 

העיתון חוזר למתכונת של ציון, מלבד המדור ההיתולי (אליו נוספות גם דמויותיהם של תנחם וזרח), מתווסף מדור לחדשות יהודיות (למשל דווח על הפקת סרט יהודי בברלין). בחדשות המקומיות דווח על בחירתו של ד"ר וואדאס ליפוט לבית הנבחרים ההונגרי המודעה מסתיימת במילים "והעיר סיגט צהלה ושמחה".

  

 במודעות הפרסומת הזמנה לרכישת תקליטים בעברית וביידיש ובתיאטרון "מאזי" מוצגות הצגות בסגנונות שונים- קומדיות, דרמות והופעות היתוליות.במודעות המתפרסמות בעתון זה גם מספרי הטלפון הראשונים בסיגט (זה של בית-מרקחת "פעקער" הינו 56 ). וידיעה מענינת לסיום: תחת הכותרת "החוט המשולש" מדווח על אירוע נדיר: למשפחת המלמד מושקוביץ נולדה שלישיה, לאם ולילדים שלום.

יודישע צייטונג (1921) עורך: ד"ר אליהו בלאנק (יידיש)

 

שבועון מסחרי מודרני זה בהנהלתו של אחד מראשי הציונים בסיגט כולל מודעות פרסומת רבות. בין היתר פירוט תכנית הסרטים המוקרנים בבית הקולנוע "וויגדא- קינו". לכבוד פורים מוקרן למשל הסרט היהודי "מגילת אחשוורוש". בערב סילווסטר (היוצא גם בזמן חנוכה) אירוע מיוחד: מסיבת סילווסטר שהכנסותיה קודש לוועידת הנשים. בקולנוע מוקרן הלהיט החדש: "הרוזן ממונטה כריסטו". המדור הכלכלי, המזכיר את העיתונים בני זמננו, כולל את מחירי הסחורות הגלמיות (קפה, תה, שוקולד, אורז, חיטה, שעועית ועוד). כן מופיעים מחירי המתכות היקרות ושערי החליפין של המטבעות העיקריים. מאמר מעניין במיוחד הינו מאמרו של ההיסטוריון י. י.גרינוולד הספר על פרשת עלילת הדם שהתרחשה בסיגט בערב פסח של שנת 1766.
                      

מאראמאראשער בלעטער (1931-1932) עורכים: ד"ר שטרנברג וד"ר דערמער (יידיש)

 

 

כותרת המשנה של עיתון זה מגדירה אותו בעיתון תרבות, ספרות ופוליטיקה. בעיתון מאמרים במגוון נושאים. מאמר של ד"ר דערמער מונה נתונים סטטיסטיים על חבל מרמרוש (3,300 קמ"ר, 160,000 תושבים, מהם 40,000 יהודים). כן מופיעים נתונים לגבי אחוזי הילודה ואחוזי תמותת התנוקות. מאמר דמוגרפי אחר סוקר את השפות המדוברות ביותר (סינית- 400 מיליון, יידיש רק 8 מיליון)

מאמר אחר עוסק בשאלה "מדוע אנשים מעשנים", ובמדור בעניני בריאות המלצה: לא לשתות או לאכול דברים חמים או קרים באופן מיוחד ובוודאי שלא לערבב ביניהם. הטמפרטורות הקיצונית גורמות לסדקים בשיניים והסדקים גורמים לתחילת הרקבון בשן. במאמר בשנת 1932 קורא א. מ. הירש "לצאת מן הפסיביות" ולעודד את התרבות והשפה האידית בקרב הצעירים. בעתון מתפרסמים שיריהם משוררים רבים וביניהם גם של ילידי סיגט: ברל שנאבל, אברהם איזראל, יצחק כהן ויוסף הולדר. העתון מדווח בגאווה על הצלחותיו של " הכנר המפורסם המנגן בערים הגדולות" בן העיר- יוזף סיגטי. ומדור קבוע מציג את אפשרויות הבילוי: סרטים, הצגות, אמנות וספרים חדשים.

 

במדור הקבוע "עולם האשה" המלצות על ניהול משק הבית והקצאת הכספים לפעולות שונות ( מגורים 15%, קניות מזון 30%, חסכון 10% ותרומות 2% ).מודעות הפרסומת רבות ושונות- הנה שתיים מענינות במיוחד: משלוח תפוזים עבריים הגיע מיפו- הזדמנות לטעום מפרי ארץ הקודש. מודעה הנושאת ציור של חסידה מתברר כפרסומת לגלולות נגד הריון!. הסבר מדעי מלווה את המוצר החדשני, מגודל המודעה והעובדה שפורסמה פעמים רבות ניתן אולי ללמוד על הביקוש למוצר זה...
 

אויפגאנג (1933-1936) עורכים: י.ד. איזראל, א.מ. הירש (יידיש)

 

עתון ספרותי-תרבותי זה הינו הישגה הגדול ביותר של סיגט בתחום התרבות. פריז ברלין ,פראג, וורשה וניו-יורק הן רק אחדות מן הערים בהן הופץ העיתון, ומהן נשלחו מאמרים ממיטב העתונאים. כתבות גדולות הסוקרות ביוגרפיות של אמנים, סקירת ספרים ותערוכות, מאמרים פובליציסטיים בנושאי תרבות מהווים חלק נרחב מתוכן העיתון.           במאי 1934 כתבה גדולה בנושא "50 שנות תיאטרון יהודי בטרנסילבניה"- כתבה הסוקרת את תגובת הקהילה לתיאטרון, להקות שחקנים ידועות, "כוכבי" הבמה וההצגות החשובות. כתבות אחרות עוסקות באמנים יהודיים, ציירים וציירות, פסלים, סופרים מוזיקאים ואפילו כתבה לרגל יום הולדתו ה- 80 של זיגמונד פרויד. גם אלברט איינשטיין כותב בעיתון- על מצב המדע באמריקה וקבלת הפנים אליה זכה בהגיעו לשם. תמונותיה של כוכבת הבמה סידי טאל מפארות עמודים רבים בעיתון.

 

 

מרגש כיום לקרוא את כותרת המאמר שהופיע בנובמבר 1934: "גרוע יותר לא יכול כבר להיות". זה מה שחשב המחבר על זניחת התרבות העברית בפולין כתוצאה מתהליכי ההיטמעות וההתקרבות לתרבות הכללית.

 

 

יינג מאראמאראש
(1941). עורך: יחזקאל רינג

 

עיתון הינו האחרון שפורסם בסיגט לפני השואה. הוא נועד לעסוק בענייני ספרות ותרבות. בקטע שלפנינו מונה העורך את ההישגים התרבותיים של סיגט בשנה האחרונה.

 

אונדזער לעבען (1947) עורך: י.ל. ברוקשטיין (יידיש)

 

 עתון מקומי זה הוצא לאור על ידי שארית הפליטה שחזרה לסיגט אחרי השואה. שיריהם של ניצולי השואה כמו ברל שנאבל ויחזקאל רינג כמו שירתם של הנספים, מהווה חלק חשוב של העיתון. המאמרים מתארים את הנסיונות לארגון מחודש של הקהילה, הקמת מוסדות לעזרה לניצולים , גיוס כספים להקמת מצבת-זיכרון ותהליך שיפוץ בית הכנסת הספרדי. למרות מצבה הקשה של הקהילה, ניכר כי עדיין נעשה נסיון לשמור על אופיה התרבותי של הקהילה באמצעות ארגון הרצאות וחוגי לימוד. עיתון עברי זה הינו האחרון שהודפס בסיגט.

עיתונים מפלגתיים ודתיים

בנוסף לעתונים שהוזכרו יצאו לאור בסיגט עוד עיתונים מסוגים שונים. כתבי העת התורניים שערי ציון, מגד ירחים, אגם מים והלבנון הינם דוגמאות לכתבי- עת תורניים שהתפרסמו בסיגט. כתבי עת אלו פרסמו בדרך כלל גיליונות ספורים בלבד ולא הצליחו להתחרות בעיתונים התורניים הוותיקים יותר. עיתונים שהצליחו יותר היו עיתוני התנועות הציוניות.

                                 

 

 

דרכנו (1931-1932) עורכים: מ. קופפלר, מ. ווייס וא. איזראל (עברית, הונגרית)

 

עתון תנועת המזרחי יצא לאור במשך כשנתיים. העתון, בשני חלקים עברי והונגרי, עסק בעניני תנועת המזרחי והתנועות המסונפות כגון צעירי-מזרחי, החלוץ- המזרחי ובני-עקיבא. כתבות שונות בנושאי ציונות, חשיבות לימוד עברית, וקידום נושאי ההכשרה והעליה.

 

במאמר מחודש ניסן 1932 מתאר י.ד. איזראל את מצבם הכלכלי הקשה של יהודי מרמרוש וקורא ומוסדות היהודיים לסייע בעלייתם לישראל. וכך הוא מתאר את מאמצי השכנוע שלו: " מהמותר להגיד כי החומר היהודי המרמרושי הוא חומר אנושי הכי מתאים לזה. אין לו תקוות גדולות, מסתפק במיעוט וברווח מינימלי, בלחם צר ומים לחץ הוא מסתפק יום יום ורגיל בעבודות הקשות והכי פרימיטיביות של החקלאות" . מאמרו מסתיים בקריאה: "תנו לנו קרקע מולדת תחת רגלינו".

 

 Az Ut ( "הדרך")

עיתון הכתוב בהונגרית בלבד  גם הוא יצא  מטעם תנועת המזרחי. נדפסו ממנו מספר גיליונות בשנת 1935.

 

 Barisszia

עיתון תנועת בריסיה כתוב בהונגרית ועוסק בענייני התנועה והתנועות הנלוות אביבה, בריסיה לצעירים ובוגרים. כתבות בנושאי פעילות הגופים לאומיים כמו קרן היסוד, קרן קיימת, הג'וינט וויצ"ו. כתבה לעידוד דיבור עברית מקבלת את הכותרת Ivri dabber ivrit" " .

 

 

 

טראנסילוואניער יודישע צייטונג   (1935-1936) בעריכת שמואל וויס (יידיש)

 

עיתון זה אמנם לא נדפס בסיגט אך עסק בחדשות המקומיות של סיגט וכך מופיע גם בכותרת המשנה שלו. (סאטמאר-סיגט ומאוחר יותר שמקוט מארע-סאטמאר-סיגט). העיתון עוסק בעיקר בחיי הקהילה החרדית-חסידית ובהתקפות בלתי פוסקות על חצרות חסידיות אחרות וכן כנגד התנועה הנאולוגית. העיתון גם מביא חדשות מן העולם ומארץ ישראל וכן מן העולם היהודי. הכותרת המדגימה יותר מכל את עוצמת המתקפות מובאת לפנינו ופירושה: "עד מתי ימשך ההיטלריזם החסידי בטרנסילווניה?":

 

דער ראדיא (1933) וטרנסילוניאנער בלעטער

 

      

פסח צייטונג (1914-1910)

 

 זה היה עיתון במהדורה מיוחדת לרגל חג הפסח שנדפס על ידי הירש לייב גוטליב בתחילת העשור השני של המאה. העיתון הכיל כתבות בנושאי החג, ענייני דיומא וגם פרסומות.     

 

 

         חדשות

שלום רב!
ברוכים הבאים לאתר "סיגט"
מטרתנו באתר, לשמר את מורשת העיר וזכרונה לדורות הבאים.
 

אנא כנסו מידי פעם בפעם בכדי להתעדכן בחידושים. 
***********************************
כנס הזכרון לקדושי העיר סיגט יתקיים בעז"ה ביום חמישי ערב ר"ח סיוון ( 25.5.17) בבית מרמורש רח' הרב פרנקל 80 תל אביב

כינוס בשעה 17:00

***********************************

" אם לא נהיה שם היום
הם לא יהיו שם מחר"!

אנו נערכים לקראת יציאת קבוצת בני נוער מתנדבים לעבודת שיקום בבית העלמין בסיגט.
המשלחת השלישית תצא לאחר ט' באב למשך 10 ימים.
אנא, היו שותפים עימנו בהצלת בית הקברות!

למצגת לחצו כאן


שימו לב!
בבחירות שהתקיימו בקהילה היהודית בסיגט נבחר מר דוד ליברמן ליו"ר הקהילה.
מספר הטלפון של מר ליברמן הוא
00-40-743553975



לתרומות, מידע ופרטים נוספים במייל sighet3@gmail.com


.*********************************
הכנסו לאתר את שמות הרחובות וחילופיהן במשך התקופות.
כנסו למוזיאון הוירטואלי למדור רקע היסטורי
*******************************
הוספנו מפת התמצאות לבית הקברות המציין את חלוקת  הגושים