הסטוריה וגיאוגרפיה

מחוז מארמוראש

אזור מרמורש הינו עמק מוקף הרים כמעט מכל עבריו שאורכו כ-150 ק"מ, רוחבו כ-80 ק"מ, ושטחו הכולל הוא 10,000 קמ"ר, כלומר כמחצית שטחה של מדינת ישראל. ההרים המקיפים את העמק תופסים כמחצית משטחו והם מיוערים ברובם ואינם מתאימים לגידולים חקלאיים. מן ההרים זורמים נהרות ונחלים רבים ההופכי את העמק לפורה במיוחד. במחוז התגוררו בני לאומים שונים ובהם רומנים, הונגרים, רותנים (אוקראינים), ציפסרים (גרמנים), יהודים וצוענים. כתוצאה מכך דיברו תושביו בשפות שונות והדבר בא לידי ביטוי בשמות הרבים שניתנו לשמות היישובים בו.

במאה הראשונה לפני הספירה היווה האזור חלק מממלכת דאקיה ובימי הביניים המוקדמים שלטה בו האימפריה ההונית. עד למאה ה-11 שלטו באזור ממלכות שונות ומאז צורף לממלכה ההונגרית המוקדמת ובה זכה לשמו ולהכרה בו כאזור גיאוגרפי נפרד. במאה ה-16 נהרס המחוז לאחר שנכבש במסגרת התפשטותה של האימפריה העות'מנית לאירופה ומאוחר יותר צורף אל הנסיכות העצמאית למחצה של טרנסילבניה. בסוף המאה ה-17 סולק הכובש העות'מני ואת מקומו תפסה האימפריה ההבסבורגית. בתחילת התקופה נכלל המחוז בנסיכות טרנסילבניה של האימפריה, אך בשנת 1732 צורף לממלכת הונגריה. בשנת 1867 הוקמה הממלכה ההונגרית של האימפריה האוסטרו-הונגרית ואז לראשונה הוגדר המחוז כשטח בעל גבולות מוגדרים ובעל מעמד בירוקרטי נפרד.

לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר האזור משליטה הונגרית וחולק בין רומניה וצ'כוסלובקיה. ברומניה המשיך חלקו הדרומי של המחוז לשמור על מעמדו הבירוקרטי הנפרד אך בצ'כוסלובקיה אוחד חלקו הצפוני עם עוד כמה חלקי מחוזות הונגריים לשעבר שאוחדו כחבל ארץ נפרד בשם קרפטורוס. בתקופת מלחמת העולם השנייה 1944-1939 חזר האזור ונשלט בידי הונגריה. לאחר המלחמה חזר החלק הדרומי לידיה של רומניה ואילו החלק הצפוני הפך לחלק מאוקראינה שהשתייכה לברית המועצות, והיום הוא חלק ממחוז זקרפטיה של אוקראינה העצמאית.




ההתיישבות היהודית במרמורש

התיישבות יהודית במרמורש החלה בתחילת המאה ה-17, שעה שהונגריה הייתה עדיין תחת הכיבוש העותומני והתגברה במאה ה-18 וה-19. עיקר ההגירה הגיעה מגליציה הסמוכה בעקבות התנאים הכלכליים הקשים וגלי האנטישמיות ששררו בה בהשוואה לאלו שהיו בהונגריה באותה תקופה. בתחילת המאה ה-20 חיו במרמורש, ששטחה כמחצית ממדינת ישראל, קרוב ל-80,000 יהודים שהיוו בישובים מסוימים יותר ממחצית התושבים. מספרם של היהודים במרמורש וגם חלקם היחסי באוכלוסייה הכללית היה מן הגבוהים בהונגריה ואף במזרח אירופה כולה. רבים מיהודי מרמורש עסקו בחקלאות, וכן במסחר ובתעשייה המבוססת על מוצרי השדה.

יהדות מרמורש התאפיינה בשילוב של שלשה גורמים: א. דבקות, לעיתים קיצונית, של רובם המוחלט של היהודים במסורת ובעיקר במנהגים החסידיים, ב. חיי עוני, הסתפקות במועט וחיים פשוטים במסגרת קהילתית מצומצמת וסגורה, ג. שאיפה להצטיינות בלימודי הדת. ראשי הרבנים במרמורש, כלומר רבני הערים הגדולות סיגט  וחוסט, היו ממובילי המאבק הרבני שהתרחש בהונגריה כנגד המגמות המודרניות שכללו התבוללות, רפורמות דתיות, השכלה כללית ושוויון זכויות אזרחי ליהודים. מאבק זה שהתאפיין בקיצוניות ההשקפה האורתודוכסית, הביא  לקרע מלא בין היהדות האורתודוכסית ובין זו המודרנית, תופעה שלא התרחשה בצורה כה קיצונית בשום מדינה אחרת. בניגוד לרובן המוחלט של הקהילות היהודיות בהונגריה שהושפעו במידה כזו או אחרת ממגמות ההשכלה והיהדות המתקדמת, הרי שבמחוז מרמורש לא הייתה למגמות אלו השפעה ניכרת. מחוז זה, על מאה וחמישים יישוביו, שימש במשך קרוב למאה שנה כמעוז האורתודוקסיה הקיצונית על שני פלגיו: החסידי וה"אשכנזי" (לא-חסידי). השפעת המגמות הקיצוניות של רבני מרמורש מורגשת בחוגי היהדות החרדית עד עצם היום הזה.

ההתפתחות הדתית, הרוחנית, הכלכלית והתרבותית של מרמורש, הושפעה בצורה דרמטית כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה. לא רק שבאזור זה התנהלו קרבות ונזקים ישירים נגרמו לאוכלוסייה המקומית ,אלא שבעקבות המלחמה עבר האזור שינוי גיאוגרפי ודמוגרפי מהותי. מחוז מרמורש הפסיק לאחר המלחמה להיות בשליטה הונגרית וחולק בין רומניה וצ'כוסלובקיה. בשתי מדינות אלו התפתחה בעקבות המלחמה והמצב הפוליטי החדש, מדיניות שהייתה שונה ביחסה לציבור היהודי ובמיוחד לזה החרדי, מזו שהייתה נהוגה בהונגריה ושאליה הורגלו יהודי מרמורש. בעוד שהאופי העממי-חרדי של מרבית האוכלוסייה לא השתנה בשני האזורים בעקבות חלוקת האזור, הרי שלגבי נושאים הקשורים בתרבות, חינוך ומודעות לאומית ניתן למצוא הבדלים בגישה הממשלתית ובתגובה של הציבור היהודי. הבדלים אלו באו לידי ביטוי גם בהיווצרותם של הבדלים משמעותיים בהתפתחותם של החיים התרבותיים בשני חלקיה של מרמורש שנמצאו באזורי שלטון שונים.

עם תחילתה של מלחמת העולם השנייה הועברו שטחי מרמורש המחולקת, יחד עם שטחים נוספים, לשליטת הונגריה. האזור הצפוני שהיה בשליטת צ'כוסלובקיה סופח בשנת 1939 והאזור הדרומי בשנת 1940. וכך, בתקופה האחרונה לקיומה של מרמורש היהודית, היא אוחדה מחדש תחת שלטון ההונגרי. רובה המכריע של יהדות מרמורש הושמד בשואה ואתו רבים מאוצרות הרוח. לאחר מלחמת העולם השנייה חזר חלקה הדרומי של מרמורש ההיסטורית לשליטת רומניה וחלקו הצפוני נותר בשליטת ברית המועצות וכיום משתייך לאוקראינה.


 

סמל העיר 


     
                
תמונת נוף טיפוסית          איכרים יהודיים          זוג איכרים           צו המלך יוסף    איכרים יהודים



           
.       יהודים במרמורש   איכר בלבוש טיפוסי


 

 

         חדשות

שלום רב!
ברוכים הבאים לאתר "סיגט"
מטרתנו באתר, לשמר את מורשת העיר וזכרונה לדורות הבאים.
 

אנא כנסו מידי פעם בפעם בכדי להתעדכן בחידושים. 
***********************************
כנס הזכרון לקדושי העיר סיגט יתקיים בעז"ה ביום חמישי ערב ר"ח סיוון ( 25.5.17) בבית מרמורש רח' הרב פרנקל 80 תל אביב

כינוס בשעה 17:00

***********************************

" אם לא נהיה שם היום
הם לא יהיו שם מחר"!

אנו נערכים לקראת יציאת קבוצת בני נוער מתנדבים לעבודת שיקום בבית העלמין בסיגט.
המשלחת השלישית תצא לאחר ט' באב למשך 10 ימים.
אנא, היו שותפים עימנו בהצלת בית הקברות!

למצגת לחצו כאן


שימו לב!
בבחירות שהתקיימו בקהילה היהודית בסיגט נבחר מר דוד ליברמן ליו"ר הקהילה.
מספר הטלפון של מר ליברמן הוא
00-40-743553975



לתרומות, מידע ופרטים נוספים במייל sighet3@gmail.com


.*********************************
הכנסו לאתר את שמות הרחובות וחילופיהן במשך התקופות.
כנסו למוזיאון הוירטואלי למדור רקע היסטורי
*******************************
הוספנו מפת התמצאות לבית הקברות המציין את חלוקת  הגושים